אבקין ואח' נ' אמינות מוקר ארצי מערכות בע"מ ואח'

החלטה

בקשה זו הונחה בפני לאחר שניתנה ונשלחה החלטתי בבקשות 58 ו-59, בה דחיתי את התנגדותו של מר דוד בבאי ואישרתי את מכר החברה.

אי לכך, בקשה זו מתיירת ודי בכך בכדי לדחותה. אוסיף ואעיר, לעניין זה; הבקשה הנוכחית – שאינה אלא בקשה להגיש הצעה מאוחרת הנחזית כגבוהה יותר מן ההצעה הזוכה בהתמחרות – הוגשה בשיהוי מהותי. זאת, מאחר והבקשה לאישור ההתמחרות הייתה תלויה ועומדת במשך שבועות, בהן היה מר דוד בבאי מודע היטב לקיומה, ואף התנגד לה באריכות, וזאת בלא שטרח לגשת להתמחרות או אף להגיש הצעה מאוחרת משל עצמו.

אי לכך, ומשהחליט מר דוד בבאי, מטעמיו שלו, שלא לכבד את כללי ההתמחרות, ולהשתהות שבועות ארוכים לאחריה, הרי מש"החמיץ את הרכבת", אין לו להלין אלא על עצמו בלבד.

די בכך בכדי לדחות את הבקשה.

אולם, כדי שלא יהא הענין חסר, מן הראוי להוסיף ולציין כי הצעתו המאוחרת של מר בבאי לוקה בפגמים יסודיים, אשר מצדיקים לכאורה אף את דחייתה לגופה, וזאת אף בלא קשר להוראות הלכת ע"א 509/00 לוי נ' ברכה. קרי, דין ההצעה להדחות על פניה בשל פגם יסודי שנפל בה, וזאת אף טרם שאנו מגיעים לשלב בו מופעלת הלכת ברכה, ודורשת איזון בין תועלת הנושים לאינטרס ההסתמכות של המציע הזוכה בהתמחרות.

במה אמורים דברים? בעוד הצעת מר בבאי מוכתרת לכאורה כהצעה העומדת על כ-10.5 מיליון ₪ וגבוהה מן ההצעה הזוכה בסך של כמיליון ₪, הריח שעיון מדוקדק יותר בהצעה ותנאיה, מלמדת כי לא מיני ולא מקצתי:לאמיתו של דבר, אין הצעתו של מר דוד בבאי מכניסה לקופה בפועל אלא סך של מיליון ₪ (!!!), כאשר כל יתרת הסכום אינו אלא "הכנסה רעיונית" בדמות קיזוז אל מול חובותיו הנטענים של החברה כלפי מר דוד בבאי עצמו – חובות אשר ראוי להזכיר כי טרם נבדקו וטרם הוכחו. זאת ועוד; ראוי אף לציין כי חלק מן הטענות בדבר מעמדו של החוב בסדרי הנשיה מבוסס על טענות "עיכבון קונסטרוקטיבי", אשר כפי שהערתי בהחלטתי הקודמת, אחיזתן בדין מוטלת בספק רב.

יוצא, כי הלכה למעשה לא רק שעסקינן בהצעה תמוהה ונמוכה בהרבה מן ההצעה הזוכה, אלא שבפועל דומה כי מר דוד בבאי שב ומנסה לקבוע עובדות "בדלת האחורית", ולמעשה לרוקן את ההחלטות הקודמות (לרבות ובעיקר ההחלטה בדבר מתן צו הפירוק) מתוכן, וזאת באמצעות מהלך שהינו למעשה Self-Dealing מובהק: העברה רעיונית גרידא של סכום מכיסו האחד של מר דוד בבאי לכיסו האחר, וזאת תוך התעלמות ממתווה ההתמחרות וממושכלות יסוד של דיני חדלות הפרעון. אזכיר, כי הליך הפירוק במקרה זה מיועד לטפל במבוי הסתום שנוצר באמצעות מכר החברה, הפקדת התמורה בנאמנות בידי המפרקים וחלוקתה (לאחר ניכוי הוצאות הפירוק ותשלומים לנושים החיצוניים) בין האחים בבאי לפי אחזקותיהם, זכויותיהם וחובותיהם בחברה. הצעתו זו של מר דוד בבאי, מבקשת הלכה למעשה להפוך את ההליך על ראשו ולקבוע את תוצאתו מראש על-ידי החזרת החברה לרשותו, נקיה מחובות ומזכויותיו של אחיו ויריבו, וזאת "בנזיד עדשים", ובאורח אשר מבטיח מראש, כי יריבו יוותר בלא מקורות פרעון כלשהם.

סוף דבר; דין הבקשה להדחות, הן מטעמי סף הנוגעים לכך כי הוגשה לאחר שאושר המכר, והן מטעמים לגופו של עניין. בנסיבות המקרה, לפנים משורת הדין ואך ורק משום שההחלטה נשוא אישור המכר חויב מר דוד בבאי בהוצאות משפט בסך גבוה ביותר, החלטתי לא ליתן צו נוסף להוצאות.

ניתנה היום, ה' אב תש"ע, 16 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: